בחברה הצרכנית והמשתנה של ימינו ישנה תפיסה לפיה כל מוצר שמסיים את תפקידו, גורלו להיזרק. ערימות הפסולת ההולכות וגדלות מזינות את משבר האקלים, והזרימה המתמדת של מוצרים חדשים יוצרת תרבות של חד פעמיות וחוסר סיפוק. 

הקולקציה מתבוננת ב״תרבות הטראש״ המעודדת בזבוז וצריכת יתר, ומנסה להתחקות אחר מאפיינים אלו דרך שימוש במאפייני המקסימליזם המדגישים עודף, ראוותנות וגישה של יותר-זה-יותר.

פריטי הקולקציה נוצרים מתוך עיסוק בחומרים שסיימו את תפקידם- מוצרי צריכה שנזרקו, שאריות טקסטיל, סחורה פגומה וסחורות של בתי עסק מקומיים שנסגרו.

"בקולקציה אני מחפשת להתעכב ולהתבונן בכל מה שסיים את תפקידו, נערם ונשאר מאחור.  באמצעות פירוק והרכבה בתהליכים איטיים ובעבודות יד, אני מפיחה חיים חדשים באותם חומרים שהושלכו, בניגוד לקצב ולתחלופה הכל כך מהירים שמאפיינים את זמננו."מסבירה איה