בני נוער בונים את זהותם באמצעות התמקמות במרחב הקבוצתי. החפצים אותם הם מביאים לבית הספר יכולים להעיד על תחומי העניין שלהם, ולהבליט את הייחוד של כל אחד ואחת. כיסא התלמיד מהווה מוקד מהבחינה הזו. הכיסא הוא פריט ציבורי השייך לבית הספר, אך במקביל מתפקד כמרחב אישי עבור התלמיד. הפרויקט עושה שימוש בהזדמנות שיוצרת בעיית אחסון וריבוי החפצים, על מנת לאפשר חופש מחשבה וביטוי אישי במרחב הפרטי של התלמיד. הכיסא שעיצבה שיר בנוי כמערכת פתוחה בעלת חורים בהם ניתן לנעוץ את מחברים ייעודיים, באמצעותם ניתן לארגן את הציוד על הכיסא באופן בלתי מוגבל. הכיסא, כמו גם המחברים, נוצרו באופן המעודד אילתורים מתוך מחשבה על אפשרויות תלייה מרובות ואפשרות לביטוי עצמי.