ארינה קרנייבה

בגיל 16 נאלצה ארינה לעזוב את רוסיה ולעבור לארץ ישראל – מקום זר, ללא קשר מוקדם לא למנטליות, לשפה ולתרבות. 

בארץ היא נאלצה, בעצם, להיוולד מחדש. "מאוד התקשתי לבטא את עצמי ואת דעתי", היא מספרת.  "הזרות שלי הפכה לחולשה. הרגשתי חוסר שייכות שגרם ללחץ פנימי מאוד חזק. הרצון להסתתר או להתאים את עצמי לסביבה הפך לתחושה יום יומית. זה שינה את זהותי."

בפרויקט הגמר שלה, ארינה החליטה לחקור את התחושות האלו ולתת להן ביטוי באובייקטים חזותיים.