ארבע מערכות לבוש, שנשארו בשלב של דימויים וגזרות, מודפסים וקלועים על פני בד לבן.

בלב הפרויקט שאלה של מפגש בין הלבוש בעולם מערבי, בו הזהות האינדיבידואלית מושלכת והגוף הופך לחסר זהות, לבין הפרט וזהותו האישית.

איורים של דמויות מיתולוגיה, מול צילומי פורטרט עצמי, יצרו מארגים של זהויות, שאינן מזוהות כשלם, אלא נוכחות כמהלך ויזואלי של פרוק והרכבה מחדש.

העבודה בוחנת את המפגש בין הדיגיטלי לעבודת היד ובין הצורך שלנו להיעלם ולהיחשף בו זמנית. מכאן נשארות מערכות הלבוש, כגזרה מוכנה לחיתוך, בתוך מצע הבד.