שעווה, בד ועץ מניעים את ולריה מודלבסקי בעשייתה הפיסולית, באמצעותם היא יוצרת צורות אמורפיות המזכירות נוף, מוכר ואינו מוכר. הפסלים מעוררים מחשבה על תפקידם ככיסוי או הסתרה לאובייקט פנימי ,אך למעשה הם חלולים ומזמינים את הצופה להטיל ספק בנראה לעין. המבנים הקוויים אותם היא בונה מספקים ניגוד חזותי לאובייקטים בעלי האופי האורגני. הם מדגישים  את המלאכותיות , סותרים רומנטיקה אפשרית ומשנים את קנה המידה של הנוף, כל זאת תוך שימת דגש על יחסי הגומלין בין הטבעי והבנוי.

 (מלטינית: גלים נסערים. תופעת טבע נדירה במסגרתה עננים מצטיירים כים סוער הנצפה מלמטה), טכניקה מעורבת.

https://momima.cargo.site