הפרויקט עוסק בתכנון פס ייצור מונגש לאנשים על הספקטרום שעובדים במרכזים תעסוקתיים ומציע מענה לצורך שלהם ביצירת שגרה. "כמדריכת פיסול במרכז תעסוקתי, הבחנתי בכך שהם ממיינים פקקים לפי צבעים לפני השיעור והתעורר בי רצון לפתח עיסוק נוסף עבורם באמצעות כלים של עיצוב" מספרת יובל טוקר על ההשראה לפרויקט הגמר שלה. השיטה אותה פיתחה היא הרכבת מוצר בשכבות, כאנלוגיה להרכבת פאזל. פעולות חזרתיות של חלקים זהים בכל שכבה, לצד עצירה ותכנון סדר הפעולות במעבר בין שכבה לשכבה." בחרתי ליישם את השיטה וסדר הפעולות שהיא מכתיבה על מוצר בקנה מידה שונה מהמקובל בתחום העמותות. תכננתי ועיצבתי שרפרף עץ מתוך שאיפה לייצר תחושת מסוגלות שנובעת מהתמודדות עם אובייקט שצריך לשאת משקל אדם, לצד יצירה של ערך אסתטי. תהליך ההרכבה מכתיב את אופי המוצר ומראהו" היא מספרת השרפרף הוא מוצר ראשון, מקרה מבחן לבחינת השיטה, אותה ניתן יהיה ליישם על מוצרים נוספים בעתיד.