בעבודותיה, יוצרת מעין לבון חלל אינטימי, שואלת על זהות ועל חשיבותם של המבטים המקיפים אותנו במהלך חיינו – האם המפגש עם העולם הוא שמגדיר אותנו? היא תוהה על הקונפליקט המתמשך בין מבניות – מילים, ביטויים, שרטוטים אדריכליים – אל מול מהות. פעולות כמו קיפול הנייר המשורטט לצורה גיאומטרית חדשה, צמצום חוויות אנושיות באמצעות משפטים חד משמעיים ושבירה של זכוכית, עומדים בניגוד לטבעה הנזיל של הזהות האישית.

צבעי שמן על בד/דיקט, זכוכית והצבת אוריגמי