הפרויקט עוסק במרחב הציבורי שבשדרת וושינגטון ומתייחס לחלקים הציבוריים בקומת הקרקע והמסחר של המבנים בצידו. ההתמקדות העיקרית בשדרה הינה בפיתוח היררכיה במרחב הציבורי ותנועה המבוססת על התהלכות. ההתבוננות על מפלס הקרקע היא בהיבט שכונתי אורבני- עירוני המתאר הליכה במרחב, מתייחס אל העוברים והשבים, הדיירים המתגוררים בשדרה ובעלי העסקים. 

רחוב שדרות וושינגטון מוגדר כשטח ציבורי פתוח המהווה את ליבת החלק הדרומי של שכונת פלורנטין, עד שנת 2012 המרחב היה נתיב הליכה אחד ומצידו נתיב לכלי תחבורה שהגביל את התנועה של הולכי הרגל. באותה שנה, בכדי לעודד ולהגביר את ההליכה במרחב הציבורי נעשה שיפוץ בשדרה והיא הורחבה ונפתחה לשטח שרוחבו כ20 מטרים המשמש את הציבור, אך עם זאת השיפוץ לא מממש את הפוטנציאל הרצוי. במהלך המחקר עלו שאלות כמו: "היכן אני יכול ללכת בשדרה?", "כמה היא ציבורית?", "כמה היא מממשת את הפוטנציאל שלה למרחב ציבורי ומה שהיא בפועל", נדרשת התייחסות לרצונות התושבים, ולמטרה שלשמה המרחב הוגדר, לצורך כך בוצע ספקטרום רחב של ניתוח ומעשה, הבחנה ברורה של פרטי-ציבורי, ופרשנות אישית למפגש ביניהם. מאחר ולא נוצרת שהייה בשדרה והתנועה לא מותאמת לצרכיהם של המשתמשים השונים, נדרש סדר חדש ברמה האורבנית, שינוי המרחב הרוחבי ויצירת מענה לאבחנות שביצענו. 

החשיבה המרכזית הייתה על הליכה ואורבניזם והקיום שלהם יחד, על הפרדה בשדרה בין ציבורי לפרטי ואיך ניתן לממש את הפוטנציאל למרחב בו יענה הצורך של התושבים ללא הפרעה ועם זאת עידוד שהייה בעסקים הנמצאים בה. מטרתנו הייתה ליצור היררכיה במפלס הקרקע בפן הרוחבי ולכן תכננו קירות דינמיים המייצרים מסדרונות צידיים וראשיים ובכך גורמים לתנועה נוספת. יצרנו 3 נתיבים חדשים בשדרה שמעודדים את היבט ההליכה תוך כדי חציצה פתוחה, חלקית וסגורה, המשמשים נקודות מבט נבחרות לקומת הקרקע בהתאם לשימוש הנדרש בכל איזור בתוך המרחב האורבני, מתוך חשיבה על איך ליצור חוויות התהלכות שונות בשדרה. בנוסף על מנת להשיג את המטרה הרצויה נדרש פינוי המרחב לטובת הולכי הרגל וארגון מחדש של התנועה, פיתוח מקומות שהייה היוצרים אינטראקציה מזמינה ומקרבת יותר בין האנשים השונים, הוספת צמחייה והצללה.

הקירות הדינמיים מהווים עיבוד לחזיתות השדרה, עם התרחקות מהמבנים במרחק של כ4 מטרים, בכדי לארגן היררכיה חדשה. גובה קומת הקרקע מהדהד לחזיתות החדשות שיצרנו בגובה 3.50 מטרים עם הפרדה בין הקירות ליצירת מעברים. הקיר תוכנן מתוך התבוננות במרחב האורבני של השדרה בו יצרנו פתחים המתאפיינים בחשיפה מלאה או חלקית לנקודת המבט הרצויה של המתהלך במרחב. אספקת הניידות של הקיר הדינמי מתקיים בפירוק והרכבה מחדש בהתאם לצרכים החדשים של מיקומו. בנוסף הקומפוננטים המורכבים בתוך הקיר תוכננו בכדי ליצור פתחים משתנים על ידי ציר פתיחה-סגירה והתכווננות על מנת לאפשר אוורר, ישיבה וחשיפה וחלקית. החזית היא המענה והדרך לגרום לשדרה "לעבוד".

הפרויקט נועד לממש את הפוטנציאל של הפרוגרמה המקורית בשדרה, עם חשיבה על החוויה בעזרת ארגון מחדש ויצירת ההיררכיה. רצינו ליצור אינטראקציה בין הדיירים, עוברי האורח ובעלי העסקים המתקיימים יחד במפלס הקרקע באמצעות נתיבים חדשים שמעודדים את ההיבט ההתהלכות בתוך המרחב האורבני. התכנון מהווה ייצוג נוסף של החזית לרמת חוויה נקודתית- פנים-חוץ-פרטי-ציבורי.