עדי בראון

״מאימתי קורין את שמע בשחרית?…תניא רבי מאיר אומר משיכיר בין זאב לכלב״ (תלמוד בבלי ברכות ט ע"ב). מתוך התבוננות בסביבתה הקרובה עדי בראון בודקת את הגבול בין המוכר לזר. על ידי מיפוי הסביבה היא דוגמת דימויים מחפצים יומיומיים, מפשטת ומשטחת אותם לצלליות מעץ לבוד. הצל הוא הצד הלא מודע של האובייקט, הוא יוצר עומק ונוכחות לעבודה. האובייקטים אותם יוצרת בראון הם ניסיון להביא את הצופה לבחון נקודת מבט חדשה, יצירת רגע השתהות, טרום הגדרה של המציאות.

הדפס מונופרינט, עץ וברזל