בעבודותיו, עוז וירט מנסה להרחיב את בד הקנבס המרובע בעל הפינות החדות והנוקשות בעזרת גזירה וחילוץ הדימוי המצוייר. קנבס עגול, ציור על טייח או ציור המתחפש לשטיח קיר מרהיב, הן דרכים שונות להרחיב את הצורה המקובלת לציור. השימוש במרכיבים כמו ענפי במבוק, פנינים ובד גזור ונוקשה, יוצרים קירבה בין המדיומים ציור לפיסול. וירט מותח בד על הקיר ומקשה אותו בעזרת דבק שבישל בסיר. מערבב צבעים, מדלל בהמון מים ויוצר קפלים והצללות על מנת להחיות את הבד השטוח, מצייר פסים בזהב שעוקבים אחרי התנועה שיצר ובמרכז צומחת נוצת טווס גדולה ומפוארת. מתוך גוש חימר חסר צורה וירט מושך אצבעות ויוצר את ידיו, האצבעות שצומחות ומשתנות לאלמוגים אדומים. בעבודות רבות מופיע הצבע האדום והוא כאילו מחייה בד יבש או חימר קשה. 

קנבס, צבעי אקריליק ושמן, קרמיקה, אמייל, שעווה, במבוק, פנינים.