צופית פריימן

גוף בהווייתו הינו דבר דינמי, אנחנו כל הזמן משתנים גם כאשר כלפי חוץ אנו נראים שלמים. 

סימני מתיחה הינם צלקות שנוצרות בעור בעקבות קרעים זעירים. הקרעים נובעים מלחץ כבד על העור כשהוא מתרחב באופן דרמטי ואז מתכווץ שוב . צופית פריימן משרטטת על בדים את קווי המתאר של גופה באמצעות גירי פסטל, ואז ממלאת ומקצינה אותם מתוך תחושות פנימיות וזיכרון. היא פועלת מתוך תחושת כאב לצד מחלה כרונית המלווה אותה בחייה. על ידי פירוק הגוף, שכפולו באופן כאוטי על הבד והתמקדות באיברים שונים כגון הרגליים – אשר משמשות כמקור לעצמאות ויציבות, היא מנסה לנתק אותן מהקשר ולהפוך אותן לחסרות כל ערך, לשטח, ולהפוך אותן לצורות אמורפיות המבטאות חוסר קורלציה בין גוף לנפש.

רישומי גיר על בד.