המיצב של מרגריטה גרצמן מתפתח סביב הנושא של הרס ומוצג באמצעות עבודות במדיומים שונים. גרצמן תופסת את עבודתה כמי שדומה לשירה באמצעות כלים וויזואליים ולא בזכות השפה. ההרס שמתקיים במיתולוגיה של העבודות כולל בעצמו הרס עצמי – זה של העולם הפנימי, וההרס שיוצרת המלחמה באוקראינה, ארץ המוצא של גרצמן. מרכיבים של פחד, חרדה ודיכאון באים לידי ביטוי בעבודות באמצעות מטאפורות חזותיות כמו פרסוניפיקציות ושימוש בסימבוליזם.

נייר, עטים, דיו, צבעי מים, חוטים,רישום, פיסול, ספר אמן